"ולשלום אין קץ!", מכתב מאת רבני הועד הכללי לעדת הספרדים בטבריה, רבי מכלוף הכהן, רבי שמואל ן' קיקי ורבי דוד ריינה, בבקשה לקבלת חלקם מהתרומות שהגיעו מצפון אמריקה. טבריה, תר"ע [1910].
"אחלינו יכונו לצוות לרב ספרא ומזכיר כוללם לעשות חשבון מה שיעלה לכוללנו מר"ח תמוז תרס"ו עד היום הזה ויואל בטובו למוסרם ביד פקידנו החה"ש שמואל אלעלוף הי"ו לשולחם לידנו לרוות צמאון נפשות הת"ח והעניים אשר זה בשלשה חדשים לא קבלו לחם חקם ונפשם ברעה תתמוגג ברעב בעוני בעירם ובחסר כל". מכתב רבני ועד הכללי לעדת הספרדים בטבריה לרבי מאיר אדלר, ממנהלי בית הועד הכללי לעדת האשכנזים בירושלים. טבריה, תר"ע [1910].
[1] דף, נייר רשמי של ועד הכללי לעדת הספרדים 'קומיטא ישראלית ספרדית בעה"ק טבריא ת"ו', בכתב יד ספרדי. עם חותמת חכמי ורבני הספרדים בית המדרש של התנא האלקי רבי מאיר בעל הנס בטבריה, חותמת הוועד הכללי הספרדי בטבריה וחותמת הוועד הכללי האשכנזי בירושלים, עם חתימות רבי מכלוף הכהן, ו[חותמת] חתימתו של רבי דוד ריינה.
רקע היסטורי: עד שנת תרס"ב יועדו כספים שנאספו בקופות רמבה"נ [רבי מאיר בעל הנס] לתלמידי חכמים ועניים בעיר הקודש טבריה. בשנת תרס"ג פרסמו רבני ירושלים את הקונטרס 'שמרו משפט' ובו פרסמו את תקנתם כי קופות אלו מיועדות לכל ארבעת ערי הקודש, ולא רק לעיר טבריה. בעקבות כך החלו שד"רי ירושלים לאסוף את קופות רמבה"נ בקהילות בחו"ל, והדבר עורר פולמוס חריף. רבי חיים אלחדיף, בנו של רבה של טבריה, פרסם את הקונטרס "יצב גבולות" ובו הובאו פסקי דין על כך שקופות אלו מיועדות אך ורק לעיר טבריה. בשנת תרס"ד פרסמו חכמי טבריה את הקונטרס "תוכחת מגולה" ובשנת תרס"ו פורסם הקונטרס "בצדקה תכונני – רחקי מעושק". שני קונטרסים אלו חתומים על ידי עשרות מחכמי טבריה, ובהם גם שלשת חכמי טבריה החתומים על המסמך שלפנינו. בקונטרסים אלו נמתחה ביקורת חריפה על תקנתם של חכמי ירושלים. במכתב שלפנינו, משנת תר"ע, פונים הרבנים הנ"ל לכוללות ירושלים האשכנזים, ומבקשים לקבל בהסכמה את הכספים המגיעים להם מאז שנת תרס"ו, הדרושים נואשות להצלת עניי טבריה.
סימני קיפול, כתמים קלים, בלאי בפינות הדף, מצב טוב.