חק לישראל, [5] כרכים, זיטאמיר, תר"ט-תרכ"ו, 1849-1865, ובהם שני כרכים מיוחסים.
מקבץ [5] כרכים, ספר חק לישראל, על כל התורה, עם הוספות החיד"א. דפוס נכדי הרב מסלאוויטא, זיטאמיר, מהדורות תר"ט 1849 ותרכ"ו 1865. חלקם עותקים מיוחסים.
✵
בראשית: תר"ט 1849. רמו דף, 19 ס"מ.
ללא כריכה, שדרה פגומה, כתמים וחורי עש.
✵
שמות: תר"ט 1849, רלז דף, 18 ס"מ. בדף השער חותמת 'הק' יצחק ב"ר מרדכי בעיה"ק טבריא תו"בב' (J.B.M.). בדף אחרון חותמת 'הצעיר מכלוף בן משה שטרית ס"ט בעיה"ק טבריא ת"ו'.
ללא כריכה, כתמים, ללא דף אחרון ובו 'נוסחי דווקני'.
✵
ויקרא: תרכ"ו 1865, רלט דף, 20 ס"מ, שני דפי שער. עם חותמות 'הרב יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם שהי' אבד"ק יבלונקה, במברק, וגלילות פרנקוניא, כעת בד"ק רמלה תובב"א'.
כריכת עור פגומה, שדרה פגומה, חורי עש וכתמים.
✵
במדבר: תרכ"ו 1865, רכו דף, 20 ס"מ, שני דפי שער. עם חותמות בית המדרש דחבורה 'עץ חיים' בקהילת אבערווישא (ווישיווא, במרמרוש, רומניה). חתימת בעלים בדף השער.
ללא כריכה, שדרה פגומה, חורי עש רבים, כתמים.
✵
דברים: תר"ט 1849. לח, עה-פ, פז-רלו דף, 20 ס"מ. חסרים דפים לט-עד, פא-פו ודף רלז. עם חותמת 'Aron Schacher' מצ'רנוביץ (Cernauti), ועם הקדשת הספר בכתב יד לעילוי נשמת אמו של התורם.
ללא כריכה, שדרה פגומה, עותק חסר, כתמים, מעט קרעים ופגמים.
רבי מכלוף ב"ר משה שטרית (תרכ"ז-תש"א, 1867-1941) – צדיק ומקובל, ראב"ד טבריה, תלמיד חביב של האדמו"ר אביר יעקב אבוחצירא. בשנת תרמ"ב (1882) עזב את מרוקו בדרכו לארץ ישראל, אליה הגיע בשנת תרמ"ה (1885). למד בישיבת רבי דוד עבו בטבריה, ועמד בראש בית הכנסת ע"ש דוד קובי. בשנת תר"ס (1900) נמנה על מייסדי ישיבת 'כתר תורה' בעיר ובשנת תר"פ (1920) נמנה על מייסדי ישיבת 'מאיר בת עין', הסמוכה לציון קברו של רבי מאיר בעל הנס. כיהן כרב, מו"ץ ודיין בטבריה, והעמיד תלמידים רבים בנגלה ובנסתר. מקצת מחידושיו יצאו לאור בספר 'אהלי שם' (תש"פ), וכוללים פירושים ודברי חיזוק ומוסר.
כ"ק האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם מסטראפקוב (תרס"ח-תשנ"ה. 1908-1994), מנקיי הדעת שבירושלים. נולד לאביו רבי ישכר דב ליפשיץ מאונגוואר (מצאצאי הרה"ק בעל הארי דבי עילאי). ולאמו, מרת בילא, מגזע צאנז. למד בישיבתו של רבי אברהם יוסף גרינוואלד בנו של בעל ערוגות הבושם. כיהן כרב ביבלונקה וכדיין חסידי בערגסאס. בשואה איבד את אשתו וילדיו אך פעל בגבורה על אנושית לקומם את האסירים היהודים יחד עם שאר בשרו הגה"ק מקלויזנבורג. לאחר השואה שימש כרב לשארית הפליטה בעיר באמבערג שבפרנקוניה ובמינכן. בשנת תש"ט (1949) עלה לארה"ק והקים ברמלה את המדרש 'דברי חיים'. בשנת תשי"ג (1953) עלה לירושלים, והקים בה את בית מדרשו בשכונת מאה שערים. הרה"ק מסאטמאר מינהו לאחראי מטעמו על כשרות המקוואות בארה"ק. רבי יחזקאל שרגא נודע בגאונותו ובקיאותו בתורה לצד צידקותו המופלגת. חיבר ספרים רבים בהלכה ואגדה.
מצב כללי: בינוני.