כתב-יד, חוברת פיוטים. [מרוקו], תרס"ה [1905], עם ייחול לנפילת הצאר הרוסי ניקולאי השני במלחמת רוסיה-יפן.
סדר עריכת ברית מילה [ממשיך בדף 19ב], עם הפיוטים: אזרחי היה יחיד בין לאומים, פצחו ברינה גזע אמוני, יחונן צור בחמלתו לבן נכנס בבריתו, שתיל עליו כגן רטוב, אערוך מהלל ניבי לפני א-להי אבי [מאת רבי דוד חסין, מחכמי מקנס, גדול פייטני מרוקו], א-ל ברוך גדול דעה יחיד אין בלתו, א-ל אדון ברצונו לטהרינו, אערוך שיר תהלה לצור [מאת רבי דוד חסין], ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי, יחונן צור בחמלתו לבן נכנס בבריתו.
ברכות אירוסין ונישואין, א-ל שוכן שמים הרחק כל פשע, אני אשיר בשירה [פיוט בשבח רבי יצחק ן' וואליד, רב בטיטואן שבמרוקו], אקריב תשורת זמרת שבחי [פיוט בשבח רשב"י], מורינו רב יצחק בן וואליד, אודה לא-ל שיר נעים [מאת רבי אברהם אזולאי], אשירה כשירת משה [פיוט לשבת שירה ולשביעי של פסח], אשיר שירתי בפי ובלשוני [פיוט לעשרת הדברות], יביאני א-ל חי שם נורא [פיוט לשביעי של פסח]. המשך סדר עריכת ברית מילה וסדר זבד הבת, אשת נעורים חמודה [פיוט לחתן מאת רבי אברהם בר חכם], יחידה רעיה גן נעול [מאת רבי דוד חסין], שמעו מריבת מים עם אחיהו היין, מים אירמאנוס מים קירידוס [פיוט בלאדינו], היא תורה לנו ניתנה כמגדל הלבנון [עברית ולאדינו, פיוט לשמחת תורה כמנהג מרוקו].
בעמוד האחרון מופיעה הקינה הנאמרת על תלמיד חכם: הא-ל הפועל בצדק מעשהו.
במספר פיוטים ישנו דילוג על מספר בתים בתוך הפיוט, לעתים יש שינויים מהנוסח המודפס, ולפיוט 'יביאני א-ל חי שם נורא', נוספו שורות שאינם בנדפס.
בדף 16ב מובא חישוב קץ בשם רבי שמשון מאוסטריפולי: '
כי יו
ם נ
קם ב
לבי ו
שנת ג
אולי ב
אה' [תרס"ה]. ונכתב כי לאחר מפלת הצאר הרוסי ניקולאי השני, במלחמתו עם יפן (בשנת 1904-1905), תבוא הגאולה.
רקע היסטורי: יהודים רבים ברוסיה שסבלו מפרעות ופוגרומים, ויהודים בכל רחבי העולם, כולל מחבר החוברת שלפנינו, ייחלו לנפילת הצאר הרוסי העוין. בניגוד לציפיות שנכתבו בחוברת שלפנינו, הצאר הודח רק במהפכת 1917 והוצא להורג בשנת 1918.
[26] דף. ללא כריכה, דף ראשון מנותק עם פגיעה בטקסט בשל פגמים בצד הדף, כתמים, קרעים קצרים, מצב בינוני.