איגרת מאת הרה"ק הגאון הצדיק רבי נחום יהושע הלוי פאטשעניק מברעזנא אב"ד דובראוויץ (דומברוביצה) וסארני הי"ד, גיסו של הרה"ק מהרי"ד מבעלזא – נשלח אל מנהלי "וועד הישיבות" בווילנא – דובראוויץ, חשוון תרפ"ו – נדיר מאד – לא נראה בבתי מכירות
במכתב מתאר האדמו"ר מברעזנא את מצבה הקשה של הישיבה בעיר סארנא (סארני) שבוואהלין הסמוכה לעירו. במכתבו הוא מציע למנהלי וועד הישיבות, ובראשם הגרח"ע מווילנא, ששלושים אחוז מהכספים הנאספים בקופות הצדקה של "וועד הישיבות" בעיירות הסמוכות לסארנא ילכו מהיום והלאה לאחזקת הישיבה בסארנא כדי להצילה מקריסה. על החתום: "נחום יהושע הלוי בהרא"ש [=בן הרב אברהם שמואל] זללה"ה רב ומו"ץ דעיר דובראוויץ".
לאחריו כותבים מספר שורות ובאים על החתום שני רבנים מעיירות סמוכות לסארנא: "שלמה יעקב שליט"א הרב בוואלדימירץ והגליל פלך וואלין", ורבי "אהרן יוסף שאמעס אב"ד ראקיטנא".
האדמו"ר הגאון הצדיק רבי נחום יהושע הלוי פצ'ניק (תרל"א/תר"מ-תש"ב, אנצי' לחסידות, ג, עמ' תיא) היה בנו של האדמו"ר הגה"צ מו"ר רבי אברהם שמואל אב"ד ברעזנא חמיו של הרה"ק מהרי"ד מבעלזא בזיוו"ש. היה חתנו של האדמו"ר רבי אלתר מרדכי ספרד מאוסטרהא. נסמך להוראה מאת הגר"ח מבריסק לאחר שהתגורר בביתו במשך שלשה חודשים (חודשים אלו לא משו מזכרו כל ימיו, ותמיד היה מדבר עליהם בערגה). בשנת תרע"ב החל לכהן כאב"ד דובראאויץ הסמוכה לברעזנא, בה כיהן ברבנות כשלושים שנה עד להירצחו בידי הנאצים בי"ד אלול תש"ב. בשנת תרע"ח, לאחר פטירת אביו, התמנה לאדמו"ר לחסידי ברעזנא. רבי נחום היה יחסן גדול מצאצאי המגיד הגדול ממעזריטש, המגיד רי"מ מזלאטשוב, הרה"ק בעל 'אוהב ישראל' מאפטא ואדמו"רי בית טשרנוביל.
היה גדול בתורה וייצג את רבני וואהלין בנשיאות אגודת הרבנים של פולין. היה "בעל מנגן" והלחין כמה ניגונים. לפני הריגתו על קידוש ה' בתוך קבר אחים גדול בעיר סארנא, הורו לו הנאצים ימ"ש להוריד מעליו את ה"טלית קטן", אך הוא סירב בתוקף, והנאצים הפליאו בו את מכותיהם האכזריות עד זוב דם, וכך הורד אל קבר האחים יחד עם עוד 16 אלף מיהודי עירו.
בנו רבי אהרן, מתאר את דמותו וצדקותו, ואת הנהגת רבנותו ואדמו"רותו בקובץ "שנה בשנה" (שנת תשכ"ח, עמ' 497 ואילך). בין הדברים הוא מתאר את עבודתו בקודש ואת השתפכות נפשו לפני ה', את אמירת "שיר השירים" וה"נשמת" שלו מידי שבת בשבתו שהיה זה "ממש עד כלות הנפש".
אחותו של רבי נחום יהושע, הרבנית הצדקנית מרת דבורה, נישאה בזיוו"ש בשנת תרמ"ו להרה"ק רשכבה"ג המהרי"ד מבעלזא, להם נולד בנם הגה"ק המפורסם מוהר"ם מבולגרייא, אבי כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א.
[2] דף (3 עמודים כתובים). 20 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים בשוליים. נקבי תיוק. סימני קיפול.