שלשת כרכי התלמוד הבבלי מהמהדורה שלא הושלמה בדפוס סלאוויטא, תקצ"ה-תקצ"ו [1835-1836].
תלמוד בבבלי, א-ג: מסכתות ברכות, שבת ועירובין. דפוס רבי שמואל אברהם שפירא, סלאוויטא, תקצ"ה-תקצ"ו [1835-1836]. מהדורה שלא הושלמה בשל עלילה נגד המדפיסים.
✵ מסכת ברכות, תקצ"ה [1835]: על פי קטלוג הספרייה הלאומית היו במקור היו [5], קכד, יג דף, אך העותק שלפנינו חסר: ללא דפים [4], ב-ה, ז-ח, יח. דף שער בדיו אדומה ושחורה.
בסופו נמצא דף נוסף, ובו הגהות הגר"א על מסכת ברכות ועל משניות סדר זרעים.
✵ כרוך עם: משניות מן סדר זרעים, עם פירושים. דפוס רבי שמואל אברהם שפירא, סלאוויטא, תקצ"ה [1835].
סז דף. דף אחרון חסר.
✵ מסכת שבת, תקצ"ו [1836]: [2], ב-קצה, מג, פח דף, חסרים [2] דפים בתחילת הכרך [ובהם ככל הנראה קדם שער ודף הסכמות נוסף]. דף שער בדיו אדומה ושחורה. הדבקות בשני דפים אחרונים. בתחילת המסכת רישום בעלות "מספרי ראובן שאחאראוויץ קאוונא".
✵ מסכת עירובין, תקצ"ו [1836]: [3], קלב, יז דף. חסרים בסוף הכרך: ב, צא-קל דף. דף שער בדיו אדומה ושחורה. רישומים וחתימות בדף השער ובשולי דפים.
רבי שמואל אברהם אבא מסלאוויטא (תקמ"ד-תרכ"ד, 1784-1864) – תלמידם של רבי זושא מאניפולי ורבי ברוך ממז'יבוז'. רבי משה שפירא, אביו של רבי שמואל אברהם, היה רבה של סלאוויטא, מייסד בית הדפוס שם ובנו של הרה"ק רבי פנחס מקוריץ, – מגדולי תלמידי מרנא אור שבעת הימים הבעש"ט. יחד עם אחיו רבי פנחס, ניהל רבי שמואל אברהם את בית הדפוס הנודע בסלוויטא. במהלך הדפסת התלמוד שלפנינו, בשנת תקצ"ו (1836) בעקבות עלילת שקר, נאסרו האחים בני הרב מסלאוויטא ונידונו לעינויי מלקות נוראיות ולגירוש לסיביר. לאחר 17 שנה, בשנת תרט"ז (1856), שוחררו האחים ממאסרם, ורבי שמואל אברהם נהג באדמו"רות.
עותק חסר, כתמים, חורי עש, מעט קרעים קצרים ופגמים קטנים, מצב בינוני-טוב.