מגנזי דמלכא מאוצר ספרי הרה"ק ה"תפארת שלמה" מרדומסק
"לוח ברכת הנהנין" מאת בעל התניא – לבוב תקס"ד – מהדורה שנדפסה בחיי המחבר
בדף השער חותמתו של הרה"ק בעל ה"תפארת שלמה" מראדומסק: "שלמה הכהן אב"ד דק"ק ראדאמסק".
הגה"ק צי"ע רבינו שלמה הכהן רבינוביץ אב"ד רדומסק, בעל "תפארת שלמה" (תק"ס/תקס"ג-תרכ"ו), היה מגדולי ומאורי החסידות המפורסמים בפולין. מנעוריו הסתופף בצל גדולי החסידות בפולין, רבי פישל מסטריקוב, רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים", רבי ישעיה מפשדבורז' ורבי ישכר בער מראדושיץ. באדר תקצ"ד התמנה לאב"ד רדומסק שבפולין, בה כיהן כרב במשך שלושים ושתיים שנה עד לפטירתו. בשנות הת"ר, לאחר פטירתם של כמה מגדולי האדמו"רים בפולין, החלו רבבות לנסוע אליו להסתופף בצלו ולקבל מתורתו. הנהגתו הייתה בתקיפות ורוממות. היה מפורסם במדרגותיו הגבוהות בענייני קדושה ופרישות, והרבה לדבר על ענייני שמירת הברית. כמו כן, נודע במחשבתו המקורית, בפקחותו העצומה ובחריפותו ושנינותו. אמרותיו השנונות נפוצו בין החסידים בפולין. מחשובי רבני פולין נסעו לקבל מתורתו. בין תלמידיו נמנו החוקר והסופר הגרמני ר' אהרן מרקוס, מחבר ספר "החסידות", שהסתופף בצלו בארבע שנותיו האחרונות, וכן הרופא האדמו"ר בעל התשובה רבי חיים דוד ברנהרד.
ספרו "תפארת שלמה", שנדפס לאחר פטירתו בשני חלקים, הוא מהספרים היסודיים של תורת החסידות. הספר התקבל בחיבה והערצה אצל כל גדולי הצדיקים. הרה"ק ה"דברי חיים" מצאנז כותב בהסכמתו על הספר שהוא
"יהיה תועלת לעולם, ובפרט לנאמני רוח הנוהים אחרי דרך החסידות, כי דבריו נעמו". הרה"ק רבי מנחם מנדל מוורקא אמר על ספר זה: "ראיתי בזה הספר שלשה דברים חדשים, שאם הרב הקדוש המחבר לא היה מגלה לנו זאת, לא היינו יודעים הדברים עד ביאת המשיח".
תלמידו של התפא"ש, ר' אהרן מרקוס, הקדיש פרק שלם בספרו (נדפס בתרס"א בגרמנית) לתיאור דמותו של רבו המובהק ה"תפארת שלמה". בין היתר הוא כתב עליו:
"הרושם הגדול שעשה עלי רבינו אי אפשר כלל לתאר בעט ועופרת… מושג כל שהוא מתמונתו הקדושה ופניו המאירים… כח המשיכה של אדמו"ר ז"ל היה גדול מאד… כאשר אדמו"ר זצ"ל הביט על איש, אף שלא דבר עמו כלל, ידע מיד את מהות האיש ארחו ומעשהו כמביט בתוך כוס זכוכית זכה… מופשט מגשמיות לגמרי והיה עוסק אך ברוחניות… הוא היה מבעלי המופת האחרונים שבמחוזו שאודותיו מסופר דברים נפלאים ובלתי מושגים".
כאן המקום לציין שבספר "תפארת שלמה" לא מוזכרים ומובאים כלל דברים מבעל התניא, ותלמידו ר' אהרן מרכוס אף כותב במפורש: "כמקובל מובהק ועצמאי לא עסק בספרי החב"ד" (ספר החסידות, עמ' 252). אך מהספר שלפנינו נראה שבקורתו הייתה אך ורק על ספרי החסידות של חב"ד, אך לא על ספרי ההלכה.
על המהדורה שלפנינו, ראה בספרו של הרב יהושע מונדשיין 'ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן – ביבליוגרפיה', עמ' 210.
[22] דף. 18 ס"מ. מצב בינוני. קרעים בשולי דף השער ובחלק משולי הדפים. דפים משוקמים בהדבקת ומילוי נייר. כריכה חדשה.