ספר מגן דוד להרדב"ז – דרושי קבלה על כ"ב אותיות התורה – אמשטרדם תע"ג – מהדורה ראשונה – עם עשרות הגהות עמוקות וארוכות כתובות בלשון לימודים בעומק סודות ורזי קבלת הקדמונים בכתיבה עתיקה משלהי שנות הת' לאחד מגדולי מקובלי אשכנז – ההגהות לא נדפסו – העותק של הגאון רבי יוסף בנו של הג"ר יצחק אייזיק חבר
ההגהות שלפנינו עוסקות בעיקר בקבלת הקדמונים ובסודות "השמיטות" של ספר "התמונה". מזכיר בדרך אגב גם ממושגי קבלת האר"י.
מתוכן אחת ההגהות שלפנינו נראה שהמקובל שכתב את ההגהות היה ממקובלי אשכנז: "וכל ימי תמהתי על
מנהג ארצינו שהם עושים בלולב ס"ח ערבות. אולי לא ידעו לשורש הדברים, וכן מצינו בכל [הש"ס ?] בדי ערבה שתים, וכן בכל גדולי פוסקים קדמוני'
, וכן המנהג בכל מדינת פולין ופיהם ובכל מלכות ישמעאל" (דף יג/1). ידוע שרק באשכנז נהגו ליטול ס"ח ערבות. ומסיום דבריו נראה שלא התגורר בפולין, פיהם או במלכות ישמעאל.
ההגהות נכתבו בלשון לימודים רבנית מסולסלת.
באחת ההגהות הוא כותב: "ואתה המעיין אל תאשימיני, כי לא מרוב חכמתי יצאתי לרשום על גליוני הספר הקדוש הזה, רק לרוב חיבת הספר, כענין הציבי לך ציונים עשה סמניות לתורה, וגם לא יצאתי מכוונת הספר בשום דבר" (טו/1); "ואני הולך רכיל מגלה סוד… והאל יעמידנו על האמת" (כד/1).
במקומות רבים הוא כותב כי המחבר הניח לו מקום להתגדר.
בדף השער ובסוף הספר מופיעה חתימה: "יוסף בהגאון מהר"י אייזיק חבר". יתכן והספר עבר אליו בירושה מעזבון אביו.
הגאון רבי יוסף חבר (נפטר תרל"ג) כיהן כרבה של ידואבנה וערים נוספות. חיבר מספר חיבורים, בהם: "שער יוסף". "כפלים לתושיה" שני ביאורים על שיר השירים (ווארשא, תרל"ג). "זרוע נטויה" על הגדה של פסח, וכמה ספרי הספד.
[4], נב דף. 20 ס"מ. קרע גדול בדף השער, עם פגיעה בטקסט (הושלם בכתב-יד). מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשולי שני הדפים הראשונים. כריכת עץ מקורית מחופה בקלף.