מרטיט ומפעים!
מכתב פלאי ושמימי בכתב-ידו וחתימתו של הצדיק הנסתר המופלא רבי יוסף וואלטוך אל ידיד נפשו המקובל הגאון הצדיק רבי יהודה זרחיה סגל – ח' אדר ב' תשי"ז
"… איזה בשורות טובות שלח לו אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, וגם איזה בשורות טובות שמע מאליהו הנביא זכור לטוב, וגם איזה חדושי תורה שמע ממנו… ".
המכתב עמוס בברכות מופלגות: "חיים ורפואות וישועות ובנים זכרים של קיימא וכל טוב סלה"
בתחילת המכתב פונה רבי יוסף וואלטוך לידידו הרב סגל בתוארים מופלאים: "… בקי בש"ס בבלי וירושלמי ועוסק בהצנע גם בחכמת הקבלה, מגזע קדושים וחסידים בעלי רוח הקודש ושרתה שכינה עליהם… ". בהמשך המכתב הוא כותב לו:
"זה זמן רב שלא ראיתיו לא בהקיץ ולא בחלום, ואני משתוקק לראותו ולשמוע ממנו בשורות טובות, וגם איזה בשורות טובות שלח לו אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, וגם איזה בשורות טובות שמע מאליהו הנביא זכור לטוב, וגם איזה חדושי תורה שמע ממנו… ". בהמשך המכתב הוא מאריך לבקש מהרב סגל שיתפלל ויעתיר עבורו ועבור זוגתו בעניינים שונים.
המשך המכתב עוסק בעניין ייחוסו של הרב סגל. באותם ימים הרב הראשי – הרב יצחק נסים היה בכוונתו לפרסם מחקר בו נטען שזקנו של הרב סגל ששמו היה הרב יהודה זרחיה, לא היה מצאצאי החיד"א כמקובל במשפחת סגל, אלא לטענתו הסבא רבי יהודה זרחיה היה נכדו של בעל ה"חסד לאברהם" זקן זקנו של החיד"א. לאור זאת הרב סגל חיפש ספרים ומאמרים שעל ידם יוכח שמסורת משפחתם היא הצודקת, ולא טענת הרב נסים. במכתב שלפנינו כותב הרב וואלטוך על ספריות וספרים שונים שעל ידם יוכל הרב סגל לאשש את טענתו.
המכתב מחולק לשלשה חלקים, כשבכל סוף חלק חותם הרב וואלטוך את שמו הקדוש
"הק' יוסף וואלטוך", ובאחד מהם ממשיך לפרט:
"נכד המגיד הקדוש הרה"ק ר' יחיאל מיכל זצ"ל מזלאטשוב זי"ע ולמעלה בקודש עד אברהם אבינו ע"ה".
הצדיק הנסתר, רבי יוסף וולטוך (תרפ"ב-תשמ"ג) היה מצאצאי המגיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. היה מראשי חבורת הצדיקים הנסתרים מתל-אביב, בהם "הסנדלר" (רבי משה יעקב רביקוב), "הרצף" (רבי אברהם פיש), "הצייר" (רבי יהודה פטילון) ועוד. רבי יוסף וולטוך הרבה להשתטח על קברי צדיקים ובמקומות הקדושים והיה פועל ישועות בתפילתו. היה בעל ייסורים כל ימיו, ולא זכה לזש"ק (כמו רוב "הנסתרים"), ואף על פי כן עבד את השי"ת כל ימיו בשמחה עילאה. סיפורי מופת שמיימיים ופלאיים של גילויי רוח הקודש התהלכו אודותיו מפה לאוזן עוד בחיים חיותו. נפטר פתאומי לאחר שהתעלף בתוך מערת "האידרא".
הרב מוצפי שזכה להכירו כותב עליו: "… תלמיד חכם גדול היה, חסיד, היה, ענוותן ושפל רוח היה, בעל יסורים רבים היה, נחבא אל הכלים… זכיתי ולמדתי עמו ואולי הרבה, צנצנת מלאה מכל מיני מעדני התורה, תלמוד ומדרשים, זוהר וקבלה, מפרשים וספרי מוסר, פוסקים וספרי הלכה, הכל היה מונח במוחו, גם ידען גדול היה בקורות העתים ובהיסטוריה של דברי ימי עמנו, לא היה חכם שחי באיזה דור שיהיה או מחבר ספר , שהוא רבי יוסף וולטוך ז״ל לא ידע את שמו ואת זמן תקופתו, חלק כבוד גדול לכל חכמי התורה שוכני עפר, ולהבדיל החיים על הארץ. ידע מכאובים, חוליים, ושתק וקיבלם בדומיה, נדד ממקום למקום וספריו וטליתו ותפילין שלו עמו, התוודע לרבים מגדולי הדור, ובפרט אותם שהיו דוגמתו נחבאים אל הכלים, חי בחדר צנוע מאוד, רוב ימיו בודד היה, כי לא עלינו אשתו חולה היתה ומאושפזת, חגים ומועדים , שבתות וימי חול העביר לבדו בינו לבין קונו, כשאין לו מאומה מהעולם הזה, ואפילו מי שיכבס לו מטפחת או גרב, קדוש היה, ענק היה, ולא הסכים שיספרו בשבחו או ידעו על מעשיו הנסתרים".
במכתב שלפנינו נחשף טפח מגדלותו הרוחנית העצומה !
אגרת דואר מקופלת. [1] דף. 27 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים.
' d='M0 0h21v15H0z'/%3E%3Cpath d='M0 0h21v1H0V0zm0 2h21v1H0V2zm0 2h21v1H0V4zm0 2h21v1H0V6zm0 2h21v1H0V8zm0 2h21v1H0v-1zm0 2h21v1H0v-1zm0 2h21v1H0v-1z' fill='url(%23b)'/%3E%3Cpath fill='url(%23c)' d='M0 0h9v7H0z'/%3E%3Cpath d='M1.5 2a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-5 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1z' fill='url(%23a)'/%3E%3C/g%3E%3C/svg%3E){kind=small}
