יקר המציאות
מגנזי דמלכא. ספר בקבלה מגנזי איש האלוקים הרה"ק רבי משה ליב מסאסוב, עם חתימת יד קדשו והגהותיו – ספר שעבר בירושה לנינו הרה"ק ה"פאר ישראל" מבוהוש
ספר פעמון ורימון: כולל שני חיבורים על "פרדס רימונים" ל
רבינו משה קורדיברו, פירוש "עסיס רימונים" – קיצור מה"פרדס" מאת רבי שמואל גאליקו, ופירוש "פלח הרימון" – חידושים על ה"פרדס" מאת רבינו מנחם עזריה מפאנו (הרמ"ע מפאנו) – אמשטרדם תס"ח
בדף השער מתנוססת חתימת הרה"ק מסאסוב: "לה' הארץ ומלואה, הק' משה ליב".
מימין החתימה מתנוססת חותמתו של נינו הרה"ק ה"פאר ישראל" מבוהוש: "ישראל שלום יוסף פרידמאן".
בדפי הספר ארבע הגהות קצרות ותיקוני טעויות דפוס בכתב יד קדשו של הרמ"ל מסאסוב.
מצורף אישור מומחה.
הגאון הקדוש, איש האלוקים, רבי משה יהודה ליב ערבליך מסאסוב – (תק"ה-תקס"ז), מילידי העיר בראדי, היה מגדולי החסידות המפורסמים ביותר. היה תלמידו המובהק של הגאון הקדוש הרבי ר' שמעלקא הורוויץ אב"ד ניקלשבורג, בישיבתו למד שבע שנים (ויש אומרים י"ג שנים). לאחר פטירת רבו, בשנת תקל"ח, החל להסתופף בצילו של הרה"ק המפורסם רבי אלימלך מליזענסק. בסביבות שלהי שנות התק"ל וראשית שנות התק"מ התגורר מספר שנים בעיר אפטא, שם ייסד ישיבה ואמר בה שיעורים בעומק העיון. בשנים ההן קירב לחסידות את "היהודי הקדוש" מפשיסחא. בשנותיו האחרונות התגורר בסאסוב.
הרה"ק רבי משה ליב נודע במדרגותיו הנשגבות לעילא מכל דרגין. על ענוותנותו העצומה ויראתו הנוראה מהשי"ת אפשר ללמוד ממכתב מפורסם שלו, בו כותב על עצמו: "…מעולם לא יראתי מפני אדוני האדונים; ואם לא חטאתי רק זאת שאני אומר מאה ברכות בכל יום בלא יראה ופחד, אשר בעוונותי הרבים אני מכעיס להשי"ת ב"ה וברוך שמו מאה פעמים בכל יום…" (ליקוטי רמ"ל, טשרנוביץ תרט"ז, יח/1).
רבי משה ליב מסאסוב התפרסם לדורות עולם בעיקר על היותו עמוד החסד שבדורו, ועל אהבת ישראל שבערה בקרבו כאש בעצמותיו. הוא היה אבי היתומים, דיין האלמנות ומושיע העגונות. עסק כל ימיו במעשי צדקה וחסד בשמחה, במסירות, בדבקות ובלהט, כשהוא מכתת את רגליו לצורך פדיון שבויים, הכנסת כלה, הבאת שלום שבין אדם לחברו ובין איש לאשתו. רוב הסיפורים הידועים עליו הם מעניינים אלו. מפורסמות ביותר אמרותיו: "אם אין אתה אוהב נאמן לישראל, עדיין לא טעמת טעם יראת השם"; "האיש אשר לא יוכל למצוץ דמי המכות והשחין מילדי בני ישראל – לא הגיע עוד לחצי אהבת ישראל".
מסופר עליו ש"היה משתתף תמיד בצער כל איש כאלו בא עליו ממש הצרה, והשתדל על יתומים לפרנסם ולכלכלם, ובידיו הקדושים היה חופף ראשם, וריפא אותם בעת אשר הוכו בשחין… ועשה להם רטיות" (זכות ישראל, עשר צחצחות, מהדורת ירושלים תשס"א, עמ' סט-ע). רבים ממעשי החסד שלו היו בהסתר ובהצנע לכת. לעתים היה מתחפש באישון ליל, מתלבש בלבוש נוכרי כדי שלא יכירוהו, ומביא עצים להסקה ליולדות עניות, תוך כדי שהוא אומר בהליכתו פסוקי "תיקון חצות". תלמידו ה"עטרת צבי" מזידיטשוב שעקב אחריו בסתר וראהו בכל אלה, אמר עליו "שבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו" (שם).
שרידים מחידושיו על המסכתות (רובם על מסכת כתובות), וכן אמרותיו בענייני עבודת ה' ועל פרשיות התורה, נדפסו בספרי ליקוט שונים, ונסדרו בשלמותם על ידי נכדו רבי נחמיה שפירא אב"ד סאסוב בספרו "חידושי הרמ"ל", ג' חלקים (וינה תרפ"א). בכתביו מרבה להביא מחידושי רבו הרה"ק הרבי ר' שמעלקא מניקלשבורג. הד להתעסקותו בענייני עגונות ראה בשו"ת "נטע שעשועים" (זולקווה תקפ"ט) מאת רבי צבי הירש קארא, בחלק "אבן העזר" סימן עט: "ובקשו פני… ובראשם ידיד ה' וידידי הרב החסיד המפורסם מו"ה משה יהודא ליב נ"י מסאסוב בקש בכתב יד קדשו לעיין בדינה". כמו כן ראה "ישועות יעקב", אבה"ע, סימן יז, בפירוש הקצר, ס"ק ל': "עיין בפירוש הארוך בתשובה שכתבתי בזה להרב מו' משה ליב מסאסוב".
תלמידיו היו מגדולי החסידות המפורסמים: "שר בית הזהר" – הרה"ק ה"עטרת צבי" מזידיטשוב, הגה"ק מבוטשאטש – בעל "דעת קדושים" ו"אשל אברהם", הרה"ק ה"אהבת שלום" מקאסוב, הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן ורבי ישראל מברדיטשוב אב"ד פיקוב וברדיטשוב (בנו של בעל ה"קדושת לוי").
על קדושתם המופלאה של כתבי-יד קדשו ניתן ללמוד מסיפור שהתרחש אצל תלמידו הגה"ק הרב מבוטשאטש: "שבעת שהיה השריפה הגדולה בבוטשאטש בשבת קודש, והגאון הקדוש רבי אברהם דוד התאנח על הכתבי קודש שלו. ואחר כך נתבשר שהתיבה עם הכתבי קודש עומדת ברחוב העיר, ונשתנה פניו, ואמר: איני מרגיש זכות, רק מה שהיה מונח שם אגרת הקודש ממורי הקדוש רבי משה ליב מסאסוב" (זכות ישראל, עשר צחצחות, שם, עמ' סח-סט).
כתבי-יד קדשו של רבי משה ליב נדירים הם ביותר!
על הסיבה לנדירותם של כתבי-ידו של רמ"ל, כותב נכדו רבי נחמיה שפירא בהקדמתו ל"חידושי רמ"ל (וינה תרפ"א): "…הנייר שכתב עליו זקני הקדוש רבי משה ליב ז"ל וגם הדיו, לא היו טובים כלל, וכתב יד קדשו היה כתיבה יפה דקה, הנה מפני משמוש יד רבים, שבמחילה מכבודם לא ידעו והבינו לתת הכבוד הראוי להאוצר הזה לשמרו שלא לנגוע בו בידים, ובפרט בידים אי נקיות, נטשטש ונקרע הכי"ק מאד, ובמשך הזמן נתקלקל כל כך עד שלא נשאר בו כמעט דיבור אחד שלם בלי קלקול". בהמשך ההקדמה הוא מספר שפעם כשהיו כתבי היד אצל רבי יקותיאל שמעלקא – בנו של רמ"ל, "…נפל נר דולק על הכי"ק… ונשרפו ממנו כמה דפים שלמים… ". לאור זאת מובן מדוע כתבי יד קדשו כל כך נדירים הם ובלתי מצויים.
הרה"ק רבי ישראל שלום יוסף פרידמן, ה"פאר ישראל" מבוהוש – (תרט"ז-תרפ"ג), היה בנו של האדמו"ר הראשון מבוהוש הרה"ק רבי יצחק פרידמן, ובנה של הרבנית שיינא רחל בת בתו של הרה"ק רבי משה ליב מסאסוב. בבוהוש הקים ישיבה בשם "בית ישראל". עמד בנשיאות כולל רומניה. בימיו נבנו בארץ ששה שטיבלאך של חסידי בוהוש, בצפת, טבריה וירושלים. דברי תורתו נלקטו בספר "פאר ישראל" (ירושלים תשל"ט).
[3], פט דף. 19 ס"מ. בסופו נדפס ומקופל דף אילן הספירות. הדפים א-ד כרוכים שלא כסדרם. דף השער, ודפים נוספים, מודבקים בשוליהם הפנימיים ומשוקמים. כל דפי הספר עברו שיקום מקצועי במילוי נייר. כריכת עור חדשה מעוטרת.