בשופר – גדול – יתקע! קודש קדשים! שופר איש האלוקים מרנא ורבנא בעל החתם סופר הממתיק כל הדינים והקטרוגים. אשרי העם יודעי תרועה באור פניך יהלכון.
השופר הקדוש של רבן של כל בני הגולה מרנא ורבנא החתם סופר – בו תקע ובו הרהרו בתשובה וביראה עילאה תלמידיו הקדושים, אראלי וקדושי ישראל, נשמר מדור לדור, ועבר בסילודין.
השופר כשר ומהודר בתכלית. מגולף בגילופין מיוחדים, ועליו כיתוב מיוחד של הפסוק 'תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגנו כי חוק לישראל הוא משפט לאל-הי יעקב'.
מעלת התקיעה בשופר גדול – בדרשות מרנא החתם סופר
בדרשות מרן החת"ס לראש השנה ישנם השגות והרגשים גבוה מעל גבוה ממה שהשיג בסוד התרועה.
באחת מדרשותיו מצאנו דברים אלה: "התרועה היא בכיה של שמחה ודבקות בה' על שבראנו לכבודו וזיכנו לשעבר להיות יהודים… " (אור זרוע לצדיק, עמ' קמז).
ועוד כתב בדרשות: נתקן שעיקר המצוה היא שמיעת הקול היוצא מן השופר והקול אינו אלא בהרהור ומחשבה גנוחי גנח וילולי יליל מבלי אומר ודברים
ובשעת התקיעה כל אחד שומע לקול השופר ומהרהר תשובה ותפילה וה' שומע קול שופר ומאזין תרועת עמו ישראל ברחמים.
מי כמרן, הכותב כי בקול שופר יש שני הבנות, תרתי דסתרי, הן גנוחי ויילולי וכן 'שיר לד' שיר חדש', והוא בכיה ושמחה כאחת. וכוחו עצום.
ועוד כותב בקדשו, כי כוחו של השופר היא בהבל היוצא ממנו, כביכול אומר האדם, הרי אני מוסר כל הבל פי להקב"ה.
חשיבות בעל התוקע – בעיני מרן רשכבה"ג החתם סופר
בספר
"ליקוטי חבר בן חיים" מסופר: "פעם אחת בא אליו בעל תוקע בפרשבורג, שמו היה ר' שמואל דייטש, ובקש מאתו [מהחת"ס] ללמוד עמו כוונת התקיעות… ופתח לו החומש והראה לו 'יום תרועה יהיה לכם'… ".
במקורות חשובים, מוזכר כי מרן החתם סופר לימד את בעלי התקיעה את הכוונות הראויות להתכווין, הן דקדוקי ההלכה והן עומק העניין.
מסופר כי כשהגיע מרן החתם סופר לעיר פרשעבורג, היה שם בעל תוקע מומחה מובהק. אולם מרן החתם סופר הורה להחליפו בבעל תוקע שיקפיד על טבילה במקווה לפני כן. הבעל תוקע הקבוע אמר שהמקווה קר ולכן הוא לא טובל, והחתם סופר הגיב 'אם זה קר, לא תוקעים', דהיינו התקיעות צריכות להיות בחמימות ובהתלהבות.
השופר שלפנינו
השופר, מגיע מאוצר גנזיו של הרבני
ר' משה חיים הכהן לייטנער, שהיה ערליכער יוד מיוחד, משארית פליטת סופרי יהודי הונגרין, וותיק וישר, נהנה מיגיע כפיו וירא שמים, חבר בקהילת 'מאור הגולה' במונטריאול בנשיאות
הגה"צ רבי אייזיק מאשקאוויטש ומקושר אל
הגאון רבי משה יעקב ווערנער, אב"ד קהילת 'חברת תהלים' וכיום ראש ישיבת אור תורה לעקווד.
(מצורף מכתב הגאון שליט"א המעיד אודותיו)
רמ"ח לייטנער, התוודע לפני 40-45 שנה, כי באחד מבתי המכירות הגדולים בעולם, עומד השופר המיוחס למכירה, והחליט לרוכשו תמורת סכום רב. הוא קנהו לעצמו כזכות עצומה, לא לצורך השקעה, כי אם כסגולה לרפואת רעייתו מרת רחל, שהייתה ממשפחת צאצאי החתם סופר. (ואכן היא האריכה ימים בבריאות עוד כ-30 שנה ונפטרה אחריו)
טרם הקנייה, הגיע רמ"ח לייטנער בבירוריו היסודיים אל המקורות הקדומים של השופר ולמשפחה שהחזיקה בו כל השנים, ממשפחת מרנא החתם סופר והוכיח בעדויות ברורות ככל הניתן, כי הוא הוא השופר המקודש שאותו החזיק מרנא החתם סופר והיה ברשותו וברשות בעלי התקיעות החשובים תחתיו.
רמ"ח לא הסתפק וביקש ממוזיאון ישראל אישור מוסמך מחוקרי המוזיאון, אוצרי ומשמרי היודאיקה שאכן העידו על תקופת עשיית השופר, ועל אזור ייצורו ועשיית האמנות האופיינית לגרמניה ומרכז אירופה מאמצע המאה ה-18, אמצע שנות הת"ק לפי הלוח העברי, כן מתייחסים הם לשימורו במצב מצוין.
במשך השנים, שמר עליו כעל אוצר סגולה, הטמינו היטב בכספתו והוציאו לעין השמש רק בחודש אלול, אז היה מכתת רגליו בכל בתי הכנסיות בסביבה הקרובה והרחוקה, מזכה יהודים בתקיעתו. יצויין, כי הוציאו גם בליל הסדר – אז עיטר השופר את שולחן הסדר כפריט הכי סנטימנטאלי וקדוש בבית.
שנים סירב רמ"ח לכל עיסקה ולכל הצעת מחיר שקיבל, כולל מרבנים ואנשי מעלה וכמובן במחירים גבוהים מאוד, אולם באחרית ימיו, חשש רמ"ח שהשופר יתגלגל לידיים שאינן שומרות תורה ומצוות, אחר שבתו היחידה שומרת תומ"צ, נפטרה על פניו, על כן טרח ודאג שהשופר יגיע לאחד מחשובי הרבנים שזכה לאמונו והבטיחו כי השופר יישאר בידיים נאמנות. סמוך למועד זה נפטר לבית עולמו.
כשהגיע שופר זה לכ"ק
מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א, התרגש מאוד ואמר "מ'זעהט אז ס'איז א חשובע שופר". והתיישב באמצע חודש שבט ותקע תשר"ת ברגש.
כן עוד אחד מגדולי וצדיקי דורנו שליט"א התבטא על שופר זה ועל גדולת קדושתו וסגולתיותו.
מצורף גם מכתב ממומחה לשופרות המעיד על כשרותו.
צורה, מידות ומצב השופר
השופר מעוטר כאמור ומגולף בעבודה אמנותית בלתי מצויה, בתוך קרן השופר מגולף הפסוק 'תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב' (מעניין לציין כי חקוק הפסוק כתיבת בכסא, עם א', כמו שחלק מהמדרשים והראשונים מבארים, אבל כמובן לא כמסורת כתיבת ספרי תורה)
מלבד הכתוב, פרחים חקוקים עליו וכן מעוטר במסגרת כעין עטרה וכתר, בעבודה יפהפיה ושובת לב. השופר קל מאוד לתקיעה, כפי שניתן להבחין בקלות וכפי שהעידו עליו בעלי תקיעה וותיקים.
מידות השופר כ38 ס"מ אורכו, רחבו כרוחב שופר צר – סטנדרטי. צבעו עז בחלקו העליון והוא הולך ומתבהר לקראת שפתו הצרה ופיית התקיעה.
השופר נתון במזוודה מיוחדת- מונח בתבנית לבד ובד רך במיוחד, עם אבזמים ונעילה, עבודת ידיו של רבי משה חיים הכהן לייטנער ששימר את השופר בסילודין עשרות שנים.