מסכת סוכה, תלמוד בבלי, ומסכת שקלים, תלמוד ירושלמי. לעמברג, תרכ"ג 1862. העותק של הרה"ק מלמברג רבי משה דוד אשכנזי ובנו.
מסכת סוכה מן תלמוד בבלי, עם כל המפרשים כאשר נדפס בסלאוויטא ובווילנא, עם הוספות חדשות, ומסכת שקלין מן תלמוד ירושלמי. דפוס אברהם יצחק מענקיש, למברג, תרכ"ג 1862. מהדורה שלמדו ממנה בתחילת מלחמת העולם השנייה! עותק מיוחס.
[1], נז, ב-כח; לה; [2], ד-כט דף. למהדורה זו שוליים רחבות. למסכת סוכה קדם שער בדיו מוזהבת ואדומה, עם מסגרות מעוטרות. עם דף שער למסכת שקלים ודף שער להלכות רב אלפס על מסכת סוכה. עם רישומי בעלות וחתימות בעלים: "שייך להרב החריף המפרסם ערוגת הבושם בנש"ק הר' משה דוד אשכנזי בן בנו של הרב הגאון מוה"ר אשכנזי אבד"ק זלאטשוב', 'יחיאל אשכנזי', 'ב"ה אור ליום ה' שנת ת"ש לפ"ק הק' אלי' דוב טיערניוער', '
בזה הגמרא למדתי אני בהתמדה בין הזמנים של שנת תרצ"ט-ת"ש לפ"ק פה סאטמאר הק' ישראל… האב"ד…[?]', , ועוד.
הרה"ק רבי משה דוד אשכנזי (תר"ך-ת"ש, 1860-1940) 'לעמבערגער רבי' – היה אדמו"ר בלבוב. העביר את חצרו לעיר בעלזא שבבסרביה ובסוף ימיו התגורר בסאטמאר. בנו של הרה"צ רבי אשר אנשיל אשכנזי מסטניסלב (חתנו של הרה"ק רבי העניך מאלעסק בעל ה'לב שמח', חתנו של הרה"ק רבי שלום מבעלז), ובן בנו של רבי יואל אשכנזי אב"ד זלאטשוב (בעל שו"ת מוהר"י אשכנזי ותלמיד הגאון רבי יעקב מליסא בעל ה'חוות דעת'). על מצבתו נכתב שהיה 'נכד הגה"ק הר"ש מבעלז והחכם צבי זצוקללה"ה. חתן הרה"ק ר' אברהם אהרן טייטלבוים [אב"ד קאלבסוב], בן הגאון הקדושת יום טוב זצוקללה"ה מסיגעט'.
הרה"ק רבי יחיאל ב"ר משה דוד אשכנזי (תרמ"ב-תרצ"ב, 1882-1932) – לאחר נישואיו גר בבעלזא, סירב לקבל על עצמו אדמו"רות ועסק במסחר. בשנת תרע"ב (1912) עבר לעיר גרוסוורדיין שבהונגריה, ובהוראת האדמו"ר מבעלזא ייסד בה בית מדרש חסידי ונהג שם אדמו"רות עד לשנת תרע"ט (1919), כאשר היגר לארה"ב, קבע את מקום תפילתו בבית מדרש מקומי של יוצאי אירופה. לאחר פטירתו נקרא בית המדרש לזכרו בשם 'בית המדרש בני יחיאל אשכנזי'.
פגמים בכריכת העור, כתמים, קפלים בחלק מהפינות, מצב טוב.