איגרת הגאון הגדול רבי מרדכי גימפל יפה אב"ד רוזנאי לבנו הגאון רבי יעקב. ראזינאיי, תרמ"ה.
באיגרת שנכתבה ממש סמוך לחג הפסח, מספר רבי מרדכי גימפל על הטרדות הרבות ועל כך שזה בא בכדו וזה בחביתו, למכור חמץ ולשאול שאלות בכל ענייני החג.
האיגרת עצמה עוסקת במעלת השתיקה והוויתור, ועוד עניינים יסודיים וחשובים מהקורות במשפחתם ומחידושי תורתו..
רבי יעקב היה בנו בכורו של הגאון רבי מרדכי גימפל יפה בעל הגדת מרדכי ואלף המגן.
הגאון הגדול רבי מרדכי גימפל יפה [תק"פ – תרנ"ב] אב"ד רוז'ינאי. מגדולי הרבנים בליטא בדורו. תלמיד רבי יצחק בן רבי חיים מוואלאז'ין בעל נפש החיים. פעל רבות למען שיבת ציון ואף עמד לשם כך בקשרים עם רבי צבי הירש קאלישר וכן עם רבי שמואל מוהליבר. בסוף ימיו עלה ארצה ונתיישב בעקרון ובפתח תקווה.
נמען המכתב בנו הגאון רבי יעקב רבינוביץ חי בלוצין, והיה רבו של בן משפחתם הראי"ה קוק, בצעירותו.
[1] ניר שורות. כולו בכתב ידו ובחתימתו. מחוזק מעט בשוליים. נקב עש. כתמי זמן. מצב טוב.