ספר ליקוטי משה, מאת רבי משה סג"ל. [ירושלים], תר"ז [1847]. מהדורה יחידה, נדיר.
ליקוטי משה, מאת רבי משה ב"ר מרדכי גימפל סג"ל. [דפוס ישראל ב"ק, ירושלים], תר"ז [1847]. מהדורה יחידה, נדיר.
[2], [1], א, ה-יט, כא-כד, [1] דף. חסרים [4] דפים, דף ד' נכרך שלא במקומו. לפנינו חלק א, חלק ב' יצא לאור בשנת תר"י בשם 'בן לוי'.
רבי משה ב"ר מרדכי גימפל סג"ל – עלה לארץ ישראל והתישב בירושלים, שם למד בישיבת תלמידי הגר"א. היה חתן "הגביר השר שהיה קרוב למלכות חכם השלם המפורסם… מו"ה משה בהרב ר' צבי אלפלאלע מק"ק הארבאד". הוא כתב את 'ליקוטי משה' ו'בן לוי' "כי… בני יצאוני אין מי שמי יזכור אחרי מותי ובזכות החיבור אחיה ולא אמות" (מתוך הקדמת 'ליקוטי משה'). נראה שהמחבר רומז בזה על בניו שנחטפו כקנטוניסטים לצבא הצאר ניקולאי, כפי שכותב בספר 'בן לוי' בדף יז על השבר הגדול שהביאה גזירה זו: "הגיע עת צרה ליעקב אשר לא נהיתה מקדמת דנא… ע"ז דוה ליבנו… בראותינו ילדי שעשועים מסורים ביד אויבים ושונאים אשר מענים אותם וטורפים בשיניהם… עד אשר חשכו מראות עיניה' עד שאין מכירים אביהם ואימם ומשפחתם… ופרעו ראשם שידמו לגוים… והחליף שמלותם בלבוש הגוים… כתבת בתורתך מבן עשרים שנה ומעלה יצא לצבא והם ילדים הכינו ברכת הזבח… מצאוני עווני לארץ אחרת יצאו בני… חשכו מאורי… בשומעי קול יתומי צועקים…וכ"א צריך לדמות בעצמו כאילו בא עליו הצר ליקח אותו או ליקח בנו בן יחיד לאמו ואביו אהבו כמה בכיות עד כלות הנפש כן כ"א צריך לזעוק אל המלך מלכו של עולם עבור אחינו שבגולה".
גזירת הקנטוניסטים (1827-1856) – השם שניתן להוראתו של הצאר ניקולאי הראשון שבמסגרתה גוייסו בכפייה ילדים וצעירים מקרב הקהילה היהודית ברוסיה, חונכו במסגרת צבאית נוצרית עד שגוייסו לצבא בהגיעם לבגרות. הצאר ביקש בזאת 'לחנך מחדש' את הדור הצעיר ולהוביל להמרת דתם. בעקבות הוראתו המפורשת של הצאר בקיץ 1827, אושר לגייס כקנטוניסטים ילדים החל מגיל 12 ולהאריך את תקופת שירותם בצבא עד לגיל 43. על הקהילות היהודיות הוטלה מכסת ילדים שעליהם למסור לגיוס, ועל מנת לעמוד במכסה החלו ראשי הקהילה להורות על חטיפת ילדים, בעיקר מקרב המעמד הנמוך, לעתים אף אם היו מתחת לגיל 12. בספר שלפנינו רומז המחבר על גודל השבר שגררה גזירה נוראה זו.
כריכה מחודשת עם אותיות מוזהבות, עותק חסר: [4] דפם חסרים, דף [1] כרוך שלא במקומו ופגום בפינה, כתמים, מצב בינוני.