שלשה מכתבי שו"ת בעניינים שונים מגוונים בחתימת הגה"צ המקובל רבי עובדיה הדאיה ראש ישיבת המקובלים "בית א-ל" ומחבר השו"ת "ישכיל עבדי" – נשלחו אל ידידו הגה"צ רבי יהודה זרחיה סגל רבה של קרית שלום
המקובל שחתימתו עוררה רעש בשמים
לפנינו שלשה מכתבי שו"ת בעניינים הלכתיים שונים ומגוונים. המכתבים מוקלדים במכונת כתיבה, עם תיקונים בכתב-יד הרב הדאיה, עם חתימות יד קדשו: "עבדיה בכמהר"ש הדאיא".
בשלשת החתימות שלפנינו חותם הרב עבדיה בשמו "עבדיה" בתיבה אחת, אך בשנותיו הצעירות היה רגיל לחתום "עבד יה" בשתי תיבות נפרדות. על סיבה שהפסיק לנהוג כך, מסופר בהקדמה לשו"ת "ישכיל עבדי במהדורה החדשה שנדפסה על ידי בנו:
"סיפר הרב, כי סבו זקנו הגאון רבי חיים מרדכי לבטון, בעל 'נכח השלחן', מגדולי חכמי אר"ץ [=ארם צובא], נגלה אליו בחלום ביום השבת ואמר לו: 'ליהוי ידוע לך כי יש רעש בשמים, איכא בינייהו תשעים ואחד'. ויהי בבוקר ותפעם רוחו, זה אומר בכה וזה אומר בכה, ועדיין לא נתגלתה לו התעלומה. הוא פנה לאביו המקובל הרה"צ רבי שלום זצ"ל, ולאחר שהרהר בדבר אמר לו: בני, אגלה לך פשר החלום, השם 'עבדיה' בגימטריא תשעים ואחת שהם [בגימטריא] הויה ואדנות, שהם חייבים להיות משולבים וקשורים כאחד. על ידי שהנך חותם 'עבד יה' בשתי תיבות אתה עושה פירוד בין הדבקים
וזה מעורר רעש בשמים. מני אז החל לחתום 'עבדיה' בלי פירוד בין הדבקים".
החתימות שלפנינו כולן הן "עבדיה" בתיבה אחת, מבלי פירוד בין הדבקים.
הגאון המקובל רבי עובדיה ב"ר שלום הדאיה (תר"ן-תשכ"ט, 1889-1969) – ראש ישיבת המקובלים בית א-ל בירושלים, שם היה מפורסם מאוד כמקובל ומכוון נפלא. מגדולי המקובלים והפוסקים החשובים בקרב יהדות חלב – סוריה ומחשובי הדיינים בארץ ישראל וחבר ביה"ד הגדול של הרבנות הראשית. רבה הראשי של העיר פתח תקווה, מחכמי ישיבת פורת יוסף ומייסד ישיבת "שלום עבדי". מחבר שו"ת 'ישכיל עבדי'.
התשובות נכתבו על גבי נייר מסמכים רשמי בו נדפס: "הרב עבדיה הדאיה חבר בית הדין הגדול לערעורים ומועצת הרבנות הראשית לישראל, ר"מ ומנהל ישיבת המקובלים 'בית א-ל' וישיבת 'שלום עבדו', מחבר ספר 'ישכיל עבדי' ו' חלקים ועוד".
[6] דף + מעטפה. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב-בינוני.