פריט 94:
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: על העמלה בלבד
Add to Favorites
מכתב מופלא עמוס בברכות מופלאות בכתב יד קדשו של המקובל הצדיק הנסתר רבי יוסף וואלטוך – נכתב אל ידיד נפשו הגאון הצדיק המופלא רבי יהודה זרחיה סגל רבה של קרית שלום בתל אביב – אלול תשי"ז
במכתבו מברך הרב וואלטוך את הרב סגל: "… ויהא רעווא דאימא מילה דתתקבל, ומובטחני בהשי"ת שהמפתח של בנים בידו שבודאי בשנה הזאת הבעל"ט יפקוד השי"ת בבזש"ק [=בבן זכר של קיימא] אתכם… וכעת חיה ולשרה בן ובטרם תחיל ילדה ובטרם יבא חבל לה והמליטה זכר דילדה אימיה כוותיה דרבי שמעון תלד. ומה שכותב כ"ת שהי' לו גילוי הרשב"י זי"ע זה סימן טוב מאד, ובאידרא כתוב מאן דחמי לרבי שמעון חדוותא דכל עלמא חמי… ".
בהמשך המכתב מבקש הרב וואלטוך מהרב סגל: "אבקש מכבוד תורתו להזכיר אותי בתפלתו בימים הנוראים ובחגים הקדושים הבעל"ט, ובפרט בסוכות בעת ישיבתו בסוכה עם האושפיזין הקדושים… ".
הצדיק הנסתר, רבי יוסף וולטוך (תרפ"ב-תשמ"ג) היה מצאצאי המגיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. היה מראשי חבורת הצדיקים הנסתרים מתל-אביב, בהם "הסנדלר" (רבי משה יעקב רביקוב), "הרצף" (רבי אברהם פיש), "הצייר" (רבי יהודה פטילון) ועוד. רבי יוסף וולטוך הרבה להשתטח על קברי צדיקים ובמקומות הקדושים והיה פועל ישועות בתפילתו. היה בעל ייסורים כל ימיו, ולא זכה לזש"ק (כמו רוב "הנסתרים"), ואף על פי כן עבד את השי"ת כל ימיו בשמחה עילאה. סיפורי מופת שמיימיים ופלאיים של גילויי רוח הקודש התהלכו אודותיו מפה לאוזן עוד בחיים חיותו. נפטר פתאומי לאחר שהתעלף בתוך מערת "האידרא".
הרב מוצפי שזכה להכירו כותב עליו: "… תלמיד חכם גדול היה, חסיד, היה, ענוותן ושפל רוח היה, בעל יסורים רבים היה, נחבא אל הכלים… זכיתי ולמדתי עמו ואולי הרבה, צנצנת מלאה מכל מיני מעדני התורה, תלמוד ומדרשים, זוהר וקבלה, מפרשים וספרי מוסר, פוסקים וספרי הלכה, הכל היה מונח במוחו, גם ידען גדול היה בקורות העתים ובהיסטוריה של דברי ימי עמנו, לא היה חכם שחי באיזה דור שיהיה או מחבר ספר , שהוא רבי יוסף וולטוך ז״ל לא ידע את שמו ואת זמן תקופתו, חלק כבוד גדול לכל חכמי התורה שוכני עפר, ולהבדיל החיים על הארץ. ידע מכאובים, חוליים, ושתק וקיבלם בדומיה, נדד ממקום למקום וספריו וטליתו ותפילין שלו עמו, התוודע לרבים מגדולי הדור, ובפרט אותם שהיו דוגמתו נחבאים אל הכלים, חי בחדר צנוע מאוד, רוב ימיו בודד היה, כי לא עלינו אשתו חולה היתה ומאושפזת, חגים ומועדים, שבתות וימי חול העביר לבדו בינו לבין קונו, כשאין לו מאומה מהעולם הזה, ואפילו מי שיכבס לו מטפחת או גרב, קדוש היה, ענק היה, ולא הסכים שיספרו בשבחו או ידעו על מעשיו הנסתרים".
[1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
שתף את הלוט: