מסכת חולין (תלמוד בבלי) מהדפוס הנודע ז'יטאמיר שנת תרכ"ג, על ידי נכדי הרב מסלאוויטא.
כידוע גדולי ישראל אהבו מהדורה זו בגלל השוליים הרחבים שיש בצידי הדפים, באופן המאפשר לכתוב הגהות בכתב יד.
על דף השער מספר רישומי בעלות של כ"ק האדמו"ר מליאדי הרה"ק רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון (תקע"ד – תר"מ) בנו השלישי של רבינו ה'צמח צדק' זי"ע. "שייך לכ"ק אדמו"ר הרב ר' זלמן באדמו"ר נ"ע" וכן: "הרב ר' חש"ז שניאורסאהן".
בשני מקומות נוספים בתחילת הכרך נכתב בכתב יד: "כ"ק אדמו"ר שליט"א", וכן "שייך כ"ק אד"ש", בנוסח ובאופן שונה מהרישומים האחרים, דבר המעלה את הסבירות כי גמרא זו הייתה שייכת לכ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק' נ"ע וממנו עברה בירושה לבנו הרה"ק מליאדי.
כידוע ומפורסם ספריו של כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק' נ"ע עברו בירושה לבנו הרחש"ז עליו נכתב כי "אוצר ספריו היה רב למאד כי הרבה ירש מאבותיו" (מתוך 'בני הצמח צדק' עמ' 134 ע"פ עיתון 'האסיף', ורשה תרמ"ט עמ' 168).
רבי חש"ז שניאורסון נולד סמוך לפטירת רבינו הזקן ולפיכך נקרא על שמו (קורות חייו נדפסו בספר 'בני הצמח צדק', הרב עמרם בלוי). מספר שנים לאחר פטירת אביו ה'צמח צדק' החל לנהוג באדמו"רות בעיר ליאדי, מקום מגוריו. בבואו לליאדי אמר: "ודור רביעי ישובו הנה", רמז לכך שהוא דור רביעי מרבינו הזקן אשר התגורר כידוע בליאדי.
מסופר שיומיים לפני פטירתו של סבו כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, במכתבו האחרון לחתנו ה'צמח צדק' הוא התעניין אודות נכדו רחש"ז והדריך כיצד לנהוג בחתונתו. במכתבו זה כינה את נכדו "רבי זלמן", למרות שהיה בן 14 בלבד.
עוד בהיותו במחיצת אביו החלה לפעם בו רוח ה' והוא פעל ישועות. מראה פניו היה "כמראה הלפידים" (ראה שם). סדר הנהגתו היה באריכות ובהתפעלות של שמחה. "לאחר פטירת אביו הק' כשנעשה רבן של ישראל נתעלה בעבודתו יותר ויותר בעילוי רב לאין שיעור".