פריט 31:

שתי המהדורות של ספר ה'צמח צדק-פסקי דינים', ווילנא תרמ"ד – העותק המקורי החסידי לעומת העותק המזויף של המתנגדים

עמלת בית המכירות: 25%

מע"מ: על העמלה בלבד

Add to Favorites

העותק המקורי החסידי לעומת העותק המזוייף המתנגדי

ספר "צמח צדק-פסקי דינים", ווילנא תרמ"ד – מהדורה ראשונה – שני עותקים – העותק המקורי הנדיר, כפי שהועתק מכתי"ק ה"צמח צדק" בו כותב על הוכחת הגר"א "ואינה תשובה" – עם העותק המזוייף הנפוץ בו השתילו מדפיסי ראם בווילנא את המשפט "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים"

בסוף העותק הנדיר נכרכו ארבעת דפי "השמטות ותיקונים" שלא נכרכו עם כל העותקים

בעותק המזוייף כרוך גם החלק השני של "פסקי דינים" על אבן העזר וחושן משפט, ואילו בעותק האותנטי כרוך רק החלק הראשון על אורח חיים ויורה דעה.

הדף "השערורייתי" הוא דף סט/2 בלקוטים בסוף חלק ראשון, בד"ה "עיטוף", בו הצמח צדק דוחה (כדרכו בעוד עשרות מקומות נוספים) את הוכחת הגר"א לגבי לשון "עיטוף" לגבי טלית וכותב עליה "ואינה תשובה". הכתי"ק המקורי כולל העתקות שלו שרדו עד ימינו. אך למדפיסי ווילנא הדבר צרם. לכן הם השתילו את המילים: "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים", משפט שלא כתבו הצ"צ בעשרות מקומות אחרים בהם דוחה את דברי הגר"א. [החוקר החב"די המפורסם הרב יהושע מונדשיין ע"ה שם לב למילה נוספת שהכינסו המדפיסים באותו עמוד, בשורה השלישית בתחילת אותו עמוד, בו נוספה להגר"א ברכת החיים: "והגר"א ז"ל פי'", דבר שלא נהג לכתוב לא במאה מקומות אחרים בהם מזכיר את הגר"א, ולא עם אף אחרון או ראשון (למעט זקנו בעל התניא). לא מובן מה ראו מדפיסי ווילנא דווקא בדף זה "לשפץ" את הנוסח].

כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע באחת מאגרותיו (אגרות קודש, ח, עמ' רלח) מספר על כך: "שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר… אשר המדפיסים בווילנא (ולא שמעתי ברור אם הבחור הזעצער והמפקחים עליו, אם גם המו"ל)… השתמשו בהזדמנות זו לזייף, ובמקום 'ואינה תשובה' הדפיסו הנוסח שמעתיק כת"ר, וכשהגיעו הטופסים הראשונים לליובאוויטש, הנה אחזו בכל האמצעים הנחוצים וחזרו והדפיסו את העמודים האחרונים בהנוסח של הצמח צדק…" (על פרשת זיוף זו, ראה: הרב יהושע מונדשיין, עתון "מקור ראשון", מוסף "שבת", ב' אדר א' תשס"ח, עמ' 21-23; הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, עמ' קכא-קכב; פרופסור שמואל גליק, אשנב לספרות השו"ת, עמ' 277-278; הרב דוד קמנצקי, ישורון, כ, עמ' תשצ-תשצג; זלמן רודרמן, הכתב יד הכריע: ואינה תשובה, אתר "שטורעם. נט", י"ב טבת תשס"ח, ועוד).

על יחסו של ה"צמח צדק" מליובאוויטש אל הגר"א ותורתו

המחבר הגה"ק ה"צמח צדק" מרבה להביא בספריו מביאור הגר"א לשלחן ערוך ומפירושיו על המשניות. יתירה מכך, ברשימה של הנהגות טובות שכתב ה"צמח צדק" לעצמו, הוא מציין את הנהגת הגר"א: "הגר"א ישן ג' חצאי שעה בלתי רצופים, וגם באותן חצאי שעה שפתיו מרחשן" (אגרות קודש מאת כ"ק האדמו"ר הצמח צדק, מהדורת תשע"ג, עמ' נה, ראה גם: רשימות הרב"ש, עמ' קמ-קמא). עם זאת, ה"צמח צדק" לא נמנע מלחלוק על פסקיו ועל ראיותיו של הגר"א היכן שהיה סבור אחרת. כך נהג גם לגבי הב"ח, הש"ך, ה"שאגת אריה" ועוד מגדולי האחרונים, ה"צמח צדק" לא היסס לחלוק עליהם בלשונות חריפים במקומות בהם מסקנתו והבנתו היו שונות.

למעלה ממאה פעמים מביא ה"צמח צדק" בחיבוריו מדברי הגר"א. על פי רוב הוא סבור כמוהו, מסתייע בראיותיו, ולעתים אף מביא הוכחות נוספות לדברי הגר"א. עם זאת, בכעשרים מקומות הוא חולק על דברי הגר"א, ולא אחת אף בלשון חריפה.

להלן כמה ציטוטים מדברי ה"צמח צדק" בהם חולק על הגר"א:

"אף שראיתי בביאורי הגר"א… אין דבריו נראים כלל… דברי הגר"א בזה הם שלא בעיון כלל" (מקוואות, ו, ז); "וראיתי להגר"א… ואין טעם לסברא זו… גם לא עיין הגר"א ברמזים שבפרק תינוקת דמשמע להיפוך" (שו"ת חלק יורה דעה, סימן קסד, סוף סעיף א); "וראיתי להגר"א… ולעניות דעתי הוציא המשנה מפשוטה" (שם, סימן קסב, סעיף ג); "מה שהשיג הגר"א… וכתב דדברי המחבר בשלחן ערוך שם תמוהין… נהפוך הוא, דדבריו תמוהין" (שם). כמו כן בראש החלק הראשון בכרך שלפנינו, בסעיפים ז-ח, דן ה"צמח צדק" בראיות הגר"א לשיטתו הידועה בגדר חובת כיסוי הראש, והוא דוחה את ראיותיו אחת לאחת. יתירה מכך, גם בחלק שני בכרך שלפנינו (שנדפס בדפוס ראם), חולק ה"צמח צדק" על הגר"א ואינו מקבל את ראיותיו: "ראיתי בביאורי הגאון סי' תרכ"ג שהביא ראיה להב"י… ולפע"ד אין זו ראיה כלל… ודלא כמ"ש הגאון" (ו/1 מהספירה השלישית).

שתף את הלוט: